קהל המטרה:
קהל יעד ראשי: נשים מעל גיל 18
דוגמא לקהל היעד: סיגל תלמידה בת 18 גרה ברמת ישי. לפני שנה הכירה את החבר שאיתו היא לומדת.
סיגל לומדת לבחינת הבגרות הרבה שעות ומבלה עם החבר שאותו היא מאוד אוהבת. סיגל מרגישה לפעמים חנוקה במערכת היחסים כי אסור לה לצאת לבד עם חברות, לדבר עם בנים אחרים. כשזה קורה החבר מתעצבן, כועס ומחזיק אותה חזק. החברות אמרו לה שזה לא בסדר והיא צריכה להעמיד אותו במקום. "ככה לא מתנהגים וזה לא בסדר", שאין לה עצמאות עם אחרים.
אחרי שסיגל פתחה את הנושא איתו התפתח ויכוח ממש רציני, הוא צעק, דחף אותה ואמר שאין מצב שהוא מסכים לזה ושהיא תשכח מזה כי הוא לא יוותר ולא כדאי לה להתעסק איתו. הוא יצא מהבית והיא נפלה על המיטה, במזל.
סיגל פוחדת לשתף שוב את החברות או את ההורים. היא מרגישה שקשה לה וחייבת עזרה איך לצאת מהקשר הזה נכון בלי לפחד שמשהו יקרה.

 

מטרות הפרסום: העלאת נושא האלימות כלפי נשים הפסקת השתיקה ולקיחת אחריות אישית , חברתית.

"די לאלימות", "נשים סוף לאלימות"
חשוב שנשים ידעו שיש צורך לפנות גם אם זה כדי לעזור לאישה עצמה, משפחתה והילדים או למישהי אחרת שנמצאת בסיטואציה דומה. הפנייה לעזרה מהווה רשת ביטחון לכל הנשים שנמצאים באותו קושי.
ככל שיותר ייפנו ניתן יהיה לחזק את התמיכה במשפחות ובנשים. 


 

הבטחה פרסומית:  ההבטחה הפרסומית של הקמפיין היא "די לאלימות", "נשים סוף לאלימות"
כפל המשמעות של נשים מחזק את העובדה שהאחריות היא אצל הנשים אבל לא רק כי הן לא יכולות לבד. חשובים גם החיזוק, העידוד והתמיכה. 

 

הסיבות להאמין ıתובנות הצרכן: הנמענים אשר נחשפים לקמפיין החברתי שלנו יזדהו עם המסר שהוא העלאת 

המודעות לנושא האלימות כלפי נשים. בעיקר לכך שהנושא חייב להיפסק, "די לאלימות".
הקמפיים מייצר תחושת אמינות והזדהות כי הוא משקף את המציאות בה נשים מכל החברות-מגזרים בחברה הישראלית נרצחות או נפגעות. המצב הקיצוני בו אישה נרצחת הוא המזעזע ביותר אך גם את האלימות היומיומית שלא נשמעת בתקשורת יש חשיבות להפסיק.
בקבוצה אצלנו יש היכרות עם הנושא כל אחת ממקום אישי אחר וזה  הביא את הנושא לכדי הקמפיין.

הקמפיין כולל שיתוף פעולה עם משרד הרווחה במגדל העמק, עובדות סוציאליות ובעיקר עם האגף לאלימות במשפחה. הראיון לסרט דוקומנטרי כנה וישיר משתף בגובה העיניים את הקושי לעזור , את המורכבות להביא נשים למצב שהן משנות את חייהן.
לסרט ניסינו לראיין אישה שחוותה אלימות מאוד קשה ונמצאת מחוץ לעיר. היה צריך לפגוש אותה בלי שנראה אותה בלי שיראו אותה אך היה קשה להוציא לפועל משום שעד כה , בכאב למרות הסכמתה היא לא התאוששה מהמצוקה שהיא נמצאת בה. 

שיתוף הפעולה עם גוף כמו משרד הרווחה ועובדות סוציאליות מהשטח נותן את האמינות לקמפיין.

 

טון וסגנון הפרסום: הטון הפרסומי של הקמפיין להעביר את האחווה הנשית , ואת הבדידות של האחת שחווה את האלימות.
הצבעים מעבירים את הדרמטיות של המצב שחור,לבן ואדום.

הפרסום הוא מאוד אישי, שכלי ומרגש תוך הדגשת חשיבות השיתוף ואת הצורך להפסיק את המצב הדגשנו באמצעות הפסקול.

את שמות הנרצחות כתבנו בלבן בגופן דומה ושונה כדי לאפשר לכל אחת לקבל את המקום של הזיכרון ואת החותם שלה במאבק.