שם:טליה קריספיל
עבודת המחקר שלי עסקה באלימות כלפי נשים.
כשקיבלתי החלטה לעשות את עבודתי בנושא זה הרגשתי שזו עבודה שקרובה לחיי היום יום שלי ושל רוב הנשים.
שיש נשים שאני מכירה וחוות את זה, הנושא עינין אותי תמיד, כי כיום כל אחת יכולה לעבור חוויות כאלו פוגעניות.
דברים חדשים שלמדתי: הרבה דברים חדשים שלא ידעתי על אלימות כלפי נשים וכיצד זה משפיע על החברה שלנו, למדתי וחקרתי למה הנשים פוחדות כשהן כבר נמצאות בסיטאוציה שהן תחת אלימות,למדתי כמה נשים נרצחו, נפגעו פיזית, נפגעו נפשית, עשינו מחקר מה דעתן של נשים אחרות על האלימות והאם הן חשופות לזה..
הקשיים שלי בעבודה: במהלך העבודה נקלעתי להמון קשיים שבזכות מורתנו אביב נפתרו ללא בעיות בזכות הסבלנות שלה הערכה אלינו, ובזכות זה שהיה לה כל כך חשוב שכל פעם ננסה גם אם קשה, נלמד נשקיע נילך לראיין גם מחוץ לבית ספר ובעיקר שנתאמץ לעבודה הכי מושקעת
במהלך העבודה השתמשתי בסקרים, בגרפים, בצילומים, בראיינות, בהמחשות, בפרסומות ,במילים שנוגעות לרגש כי אני מאוד רוצה לנסות להפחית את התופעה מאוד רוצה שזה יגיע להרבה נשים, שידעו שאם הם נקלעו למצב כזה הן יכולות לצאת מזה כי יש אנשים שעומדים מאחוריהן.
התפקידים שלי בפרוייקט: בכך שבראש ובראשונה הנושא היה שלי. הצטלמתי לפרסומת, כתבתי את השאלות שאני רוצה לצלם את מי שאני מראיינת ובנוסף אני ראיינתי המראיינת הייתה הרכזת שכבה שלי שרון שרוב השאלות היו האם היא נחשפה, למה היא חושבת שלא מתלוננים, רציתי לדעת ולשאול מהצד האחר שלא עבר אלימות מה היא חושבת, שלחתי סקר ודאגתי 100 נשים ונערות
התפקיד שלי בקבוצה היה עיקרי. אני הייתי במרכז הענינים ובעיקר נתתי רעיונות שיכולות לתרום לפרוייקט ולקבוצה.
התפקיד העיקרי שלי היה שרייאנתי את שרון הרכזת שכבה שלי, שכתבתי את השאלות אליה ושצולמתי לפרסומת.
בנוסף אנחנו מראיינים גם אישה שחוותה אלימות, וגם את השאלות אליה אני כתבתי.
חולשות: יענו עליו , חיפשתי וחקרתי על הנושא בכל מיני דרכים שיכולים להביא לי מידע על הנושא .
את המיקום אני בחרתי, בבית הספר מקום שהמראיינת נמצאת
זווית הצילום ששרון צולמה היא צילום מגובה העין: זווית צילום שגרתית, שבה המצלמה רואה את האובייקט כשם שאדם היה רואה אותו.
המסר של הפרוייקט הוא: להפחית את האלימות כלפי נשים ! אני רוצה שהפרוייקט שלנו יתן השפעה לכאלה שחווה ולכאלה שלא חוו כי היום זה יכול להיות כל אחת ! שלא יפחדו ויגשו להתלונן! שלא יפחדו וידעו שהן לא לבד!.
הצילומים השפיעו על העברת המסר בכך שגם אני צולמתי בתוך אחת ״שמרביצים לה״ והיה כתוב לי על היד די לאלימות !
צילמו את הרכזת שיכבה מדברת שהיא אישה בוגרת, אישה שעברה ניסיונות, אישה שנשואה, וזה עוזר ומוסיף יותר אמינות למי שרואה וכך זה משפיע.
מה שהצלחתי ללמוד על הפרוייקט ובעיקר על עצמי: שכדי להגיע לתוצאה שהיא טובה צריך לעבודה קשה, לא רק בבית ספר על הפרוויקט גם מחוץ לבית ספר ולשבת בבית ולחשוב איך ממשיכים ואת מי מצלמים, להיתקשר ולשאול אנשים שהם מומחים האם אפשר להיפגש איתם ולשאול שאלות.
כל זה למדתי שעבודה קשה משתלמת, תרומת לנו ידע.
למדתי בפרוייקט מעבר למה שידעתי בכותרת ״אלימות כלפי נשים״ נכנסתי לזה יותר קראתי מאמרים והבנתי את הנושא לעומק.
למרות הקשיים שצריך גם לחבר ולהיות בשיתוף פעולה עם כל הקבוצה הקמנו פרוייקט והצלחנו.
נקודת המבט שלי כאשת תקשורת:
אני רואה את הנושא של הקמפיין בתקשורת בכך שאין מודעות לנושא אם אין מקרה כלשהו שמעלים בחדשות או בכל רשת.
ורק שיש מקרה מדברים עליו